להמריא לתהום
לעיתים אנו משוועים לשחרר ולהשתחרר, לצאת מהדף הלבן ולעוף כמוהו ברוח, לפרוש ידיים ולדמיין שהם כנפיים. אך בדיוק ברגע הזה, הלסתות נסגרות, קופצות עצמן לאגרוף פנימי ונתקעות. זהו הפחד אל מול הכמיהה. כשאנחנו מאפשרים לעצמנו לחלום על שחרור אז לפנטזיה אין גבול תיאור .החוויה שנוצרת היא שחרור ענקי, שחרור תהומי . תהום היא מילה עמוקה ללא סוף, ממש כמו הבור של עליסה בעודה צונחת מטה מטה אל מעמקי הלא-נודע, פוגשת את החתול ומתבלבלת בין הדלתות. יש האומרים שמקום שהוא נוח מדי וטוב- מסוכן הוא ולא מאפשר חלימה וצמיחה. שחרור הוא בעצם מעוף פנטסטי לתהום נפערת מטה. ההמראה תתרחש מהכיוון ההפוך לחשיבה הרציונלית. תרגול יומיומי שכזה בדמיון מודרך יביא עמו שחרור אמיתי של מחשבה ושל נשימה ואז נוכל לנשום לתוכנו צניחה חופשית וצלילות הלך הרוח. אז נסו את התרגיל הבא: עצמו עיניים ונסו לדמיין איך אתם עומדים על צוק גבוה משקיפים לאופק מופלא ואינסופי ,פורשים ידיים וממריאים הפוך, עפים אלי תהום ענקית מבלי לדעת או לראות את קרקעיתה. חזרו על כך באומץ מספר פעמים ברצף ורשמו מה ראיתם . ממליצה לתרגל זאת כמה ימים עד שתרגישו לבד את התעופה המופלאה למטה ,הפוך מהחשיבה והרחק מאזור הנוחות. לאט לאט עם התרגול תבוא תחושה נעימה של נשימה פתוחה לרווחה. שחרור מעיין זה הוא מתכון מנצח לשלוח פחדים החוצה, להעיף ולומר להם שלום. אני בטוחה שיהיו זוויות מעניינות בדרך ההתבוננות שעוד יפתיעו אתכם .שלכם טל בן סירא
